הר האוורסט – הפסגה הגבוהה בעולם, הפך מזמן לסמל לסיבולת ושאפתנות אנושית. עם זאת, המרדף אחר הישג טיפוס הרים אולטימטיבי זה אינו חף מסכנות. תקריות ומחקרים אחרונים הביאו את הסיכונים הללו למיקוד חד, והדגישו את הצורך בזהירות ובמוכנות בקרב המטפסים.
הסכנות בטיפוס להר האוורסט דיי מגוונות. נעים מהאתגרים הפיזיים הנובעים מהגובה הקיצוני של ההר, תנאי מזג האוויר הקשים והשטח ההפכפך, עד לסיכונים בריאותיים כמו מחלת גבהים (Acute mountain sickness-AMS שפירושה הוא מחלת גבהים שמהווה בעיה רפואית שכיחה בטיפוס לגובה, מחלה זו מתרחשת כאשר הגוף לא מסתגל לחוסר חמצן הנובע מירידה בריכוז החמצן באוויר כתוצאה מירידת הלחץ האטמוספירי), היפותרמיה ופציעות פיזיות מגוונות. שלא נדבר על מפולות וסדקים המהווים איומים נוספים.
המחיר הפיזי
המחיר הפיזי שנגרם מטיפוס על האוורסט לרוב עצום. הגוף נדחק לגבולותיו באוויר מאוד דליל שגם דל בחמצן של הסביבה מפאת הגובה הרב. מחלת גבהים, או מחלת הרים חריפה AMS (כמו שציינו) היא מחלה נפוצה בקרב מטפסים. זה יכול לגרום לכאבי ראש, בחילות, סחרחורות ועייפות, ובמקרים חמורים זה יכול להיות מסכן חיים.
מזג האוויר
מזג האוויר באוורסט ידוע כבלתי צפוי ויכול להשתנות במהירות. סופות עלולות להתגלגל ללא התראה מוקדמת ולהביא איתן רוחות עזות, טמפרטורות קפואות וירידת שלג כבד. תנאים אלו עלולים להפוך את הטיפוס והניווט לקשים ומסוכנים, גם עלולים להגביר את הסיכון למפולות שלגים.
מפולות שלגים והצפיפות על ההר
מפולות שלגים לרוב מהוות סכנה משמעותית באוורסט. הם יכולים להיות מופעלים על ידי מגוון גורמים, כולל שלג כבד, רוח ופעילות בלתי רצויה. מפולות שלגים יכולות להתרחש ללא אזהרה, והן יכולות להיות קטלניות ביותר.
הצפיפות היא עוד דאגה גדולה באוורסט. בשנים האחרונות דווח על "פקקים" בהר, כאשר מספר רב של מטפסים יצר גודש תנועה על המסלולים הפופולריים. מה שהוביל לעיכובים בטיפוס עצמו, וכתוצאה מכך ה"פקקים" הללו יכולים להיות מסוכנים בגובה רב שבו כל דקה חשובה.
קצה האוורסט – הגשמת חלום
למרות הסכנות הללו, הפיתוי לטיפוס העוצמתי הזה של האוורסט נשאר חזק. עבור מטפסים רבים, הגעה לפסגה מייצגת הגשמת חלום לכל החיים. עם זאת, יהיה חיוני למי שלוקח על עצמו את האתגר הענק הזה שיעשה זאת מתוך הבנה מלאה של הסיכונים הכרוכים בכך ועם הכנה ואמצעי זהירות מתאימים.
אל מול הסכנות הללו, הבטיחות חייבת להיות תמיד בראש סדר העדיפויות. זה כולל הכשרה והתאקלמות נכונה, תכנון קפדני וקבלת החלטות לאתגריו של הטיפוס. זה גם חיוני למטפסים להכיר את הגבולות שלהם ולהיות מוכנים לחזור אחורה אם התנאים הופכים מסוכנים מדי. וכמו שכל מטפס הרים מנוסה יודע, המטרה הסופית היא לא רק להגיע לפסגה, אלא לחזור הביתה בשלום.
